LUMA house
שטח מגרש: 23000 מ"ר שטח בנוי: 500 מ"ר מיקום: עין איילה סיום בניה: 2018
LUMA HOUSE | אדריכלות בית פרטי — בין מסה, אור ונוף
על נחלה המשתרעת על פני כ־23 דונם בעין איילה, תוכנן LUMA HOUSE כבית פרטי חד־קומתי המגדיר מערכת יחסים מורכבת בין המרחב הבנוי לנוף הפתוח. האדריכלות מבוססת על ארגון אופקי של מסות, חצרות ומישורי הצללה, המאפשר למבנה להשתלב במרחב הנרחב מבלי לאבד את קנה המידה האינטימי של חיי המשפחה.
הבית, בתכנון דן והילה ישראלביץ אדריכלים, משתרע על פני כ־500 מ”ר. תפיסתו האדריכלית נובעת מהמפגש בין שני תנאים מנוגדים לכאורה: הרצון למצות את הפתיחות שמאפשרת הנחלה, והצורך לייצר סביבת מגורים מוגדרת, מוגנת ובעלת היררכיה ברורה בין האזורים הציבוריים והפרטיים.
הפתרון אינו מתבסס על מבנה המתבונן בנוף מנקודה אחת, אלא על מערכת מרחבית שבה הנוף נוכח בכמה אופנים — לעיתים כרקע פתוח ורחב, ולעיתים כחצר תחומה, כהשתקפות בזכוכית או כמבט העובר דרך שכבות המעטפת.
ארגון המסות והגדרת המרחב
נקודת המוצא לתכנון הייתה פריסת המבנה על פני הקרקע, מתוך בחירה בארגון אופקי המאופיין בשתי כנפיים הניצבות זו לזו.
התוכנית בצורת L מייצרת הבחנה בין אגף המגורים הציבורי לאגף הפרטי, אך משמעותה חורגת מהחלוקה הפונקציונלית. היחס בין שתי המסות הבנויות מגדיר מרחב חיצוני בעל גבולות אדריכליים ברורים, ומאפשר ליצור תחושת אינטימיות גם בתוך נחלה רחבת ממדים.
הגיאומטריה של המבנה אינה מסתיימת בקווי החזית. היא נמשכת אל מישורי הקירוי, אל הפרגולות ואל אזורי השהייה החיצוניים, היוצרים יחד מערכת אחת של חללים בנויים ופתוחים.
הבחירה בגובה חללים מאופק, של כשלושה מטרים, מחזקת את האוריינטציה האופקית של הבית. כך נוצרת אדריכלות שהנוכחות שלה נובעת מפרופורציות, ממקצב ומעומק, ולא מהדגשה אנכית של הנפח הבנוי.
המעטפת כמרחב ביניים
אחד המרכיבים המרכזיים בשפה האדריכלית של LUMA HOUSE הוא האופן שבו המעטפת מתווכת בין הפנים לחוץ.
מישורי הבטון, עמודי הפלדה השחורים, הזכוכית וסרגלי עץ הטיק אינם מתפקדים רק כחומרים המרכיבים חזית. כל אחד מהם ממלא תפקיד בהגדרת מידת החשיפה, עומק המבט והיחסים בין המסה הבנויה לסביבתה.
סרגלי העץ מייצרים שכבת סינון המאפשרת לקרוא את המבנה בדרגות שונות של שקיפות. מכיוון מסוים החזית נתפסת כמישור רציף, בעוד ששינוי בזווית ההתבוננות חושף את העומק שמאחוריה.
מישורי הקירוי האופקיים נמשכים אל מעבר לקווי הזכוכית ומרחיבים את תחום ההשפעה של האדריכלות אל החצרות והמרפסות. אזורי הביניים המתקבלים אינם שייכים באופן מוחלט לפנים או לחוץ, אלא מייצרים רצף מרחבי שבו הגבול בין השניים נעשה מורכב יותר.
כך מתגבשת שפה אדריכלית שבה המעטפת היא חלק פעיל מחוויית התנועה בבית, ולא רק הגבול הפיזי שלו.
רצף, תנועה וגילוי הדרגתי
התנועה ב־LUMA HOUSE מבוססת על שינוי מתמשך ביחסים שבין החללים, החצרות והנוף.
הכניסה אל הבית אינה חושפת את מלוא הארגון המרחבי במבט אחד. מערך המסכים, המישורים האטומים והחצרות מייצר רצף שבו כל מעבר משנה את עומק שדה הראייה ואת היחסים בין הקרוב לרחוק.
לעיתים המבט מסתיים בגינה פנימית, ולעיתים הוא נמשך דרך חלל נוסף אל הנוף שמעבר למבנה. המעבר בין מצבים אלה מעניק לתוכנית עומק שאינו תלוי בממדיהם הפיזיים של החללים.
דן ישראלביץ: “עניין אותי ליצור בית שלא נחשף במבט הראשון. רציתי שהתנועה בתוכו תגלה בהדרגה את הקשר בין החצרות, החללים והנוף. גם כשנמצאים בתוך הבית, תמיד יש תחושה שקיים עוד מרחב מעבר למה שרואים באותו רגע.”
תפיסה זו היא חלק מהגישה התכנונית של המשרד לאדריכלות בתים פרטיים: יצירת רצף שבו התנועה אינה רק אמצעי מעבר בין פונקציות, אלא מרכיב המעצב את האופן שבו הבית נתפס ונחווה.
אור כחלק ממערכת התכנון
השם LUMA מבטא את מרכזיותו של האור בגיבוש השפה האדריכלית של הבית.
האור הטבעי אינו נתפס כנתון חיצוני שהמבנה נדרש להכיל, אלא כגורם המשפיע על עומק החזיתות, על פרופורציות הקירוי ועל הארגון המרחבי.
הפרגולות תוכננו בהתייחס למסלול השמש, כך שהצללה והחדרת אור מתקיימות כחלק מאותה מערכת גיאומטרית.
היחס בין מישורי הבטון האטומים לבין הזכוכית והמסכים האנכיים מייצר דרגות משתנות של הארה. אור ישיר חודר דרך פתחים נבחרים, בעוד שבאזורים אחרים הוא עובר סינון ומדגיש את עומק המעטפת ואת המרחק בין שכבותיה.
תנועת השמש משנה לאורך היום את האופן שבו נקראים החומרים והחללים. פני הבטון, סרגלי העץ והמישורים השקופים מקבלים ביטוי משתנה בהתאם לזווית האור, והמבנה חושף בכל שעה יחסים מעט אחרים בין מסה לחלל.
במובן זה, האור אינו רק מרכיב אטמוספרי, אלא אמצעי שמחדד את הסדר האדריכלי של הבית.
החצרות כחלק מהארגון הפנימי
שילוב החצרות הפנימיות בתוכנית מאפשר להכניס את הנוף אל עומק המבנה וליצור מערכת מבטים שאינה תלויה רק בחזיתות החיצוניות.
החצרות משמשות מרכיבים מארגנים המפרידים ומחברים בין אזורים שונים בבית. הן מאפשרות לחללים הסמוכים אליהן ליהנות מאור טבעי, מצמחייה ומתחושת פתיחות, תוך שמירה על גבולות ברורים של פרטיות.
האגף הציבורי נפתח לעבר הגינה המרכזית ובריכת השחייה, ואילו מערך החללים הפרטיים מקיים מערכת יחסים מבוקרת יותר עם החוץ.
התכנון מייצר מספר קני מידה של מרחב פתוח: מן החצר הפנימית המצומצמת, דרך אזורי השהייה המוצלים, ועד למרחבי הנחלה הכוללים מטעים, גינות ומגרש טניס.
המעבר בין קני המידה השונים מאפשר לבית לקיים זיקה לנוף הרחב, ובה בעת לייצר מרחבים מוגדרים המתאימים לשגרת המגורים.
התאמה אקלימית כביטוי אדריכלי
ההתייחסות לאקלים המקומי משולבת בגיאומטריה ובמערכת החומרים של המבנה.
הפרגולות, מישורי הקירוי העמוקים ומסכי העץ פועלים לוויסות קרינת השמש ולהצללת הפתחים הגדולים. מיקומם של הפתחים והחצרות תומך בהחדרת אור טבעי אל חללי הבית, תוך יצירת דרגות שונות של חשיפה.
החלטות אלה אינן מופרדות מן הביטוי האדריכלי. הן חלק מהמערכת שמגדירה את מקצב החזיתות, את עובי הגבולות ואת האופן שבו המבנה פוגש את הנוף.
התוצאה היא בית שבו ההתאמה לתנאי הסביבה אינה שכבה טכנולוגית נוספת, אלא חלק מההיגיון התכנוני והצורני.
אדריכלות הנבנית מתוך יחסים
LUMA HOUSE מבטא תפיסה של אדריכלות מגורים שבה המבנה והנוף נתפסים כחלק ממערכת מרחבית אחת.
הארגון האופקי, החצרות, מישורי ההצללה והמסכים מגדירים רצף של חללים בעלי דרגות שונות של פתיחות והסתרה. היחסים ביניהם יוצרים את זהותו של הבית ומאפשרים לו להתגלות לאורך זמן, דרך התנועה והשינויים באור הטבעי.
הפרויקט פורסם במגזין האדריכלות הבינלאומי ArchDaily תחת השם Ecological House, וכן באתר Home Stratosphere תחת שמו הקודם EL House.
